בנק מזרחי טפחות בע"מ סניף נהריה נ' שרה'לה בע"מ ואח'

החלטה

בקשת רשות להתגונן כנגד תביעת בנק ע"ס 138,556 ₪ שהוגשה ב – 12.1.10.

החוב על פי הנטען בכתב התביעה נובע מיתרת הלוואה בלתי מסולקת בסך 68,384 ₪ ויתרת חוב בחשבון שוטף. המבקשת 1 נתבעת כחייבת עיקרית והנתבעים 2 ו – 3 כערבים.

בקשת הרשות להתגונן הוגשה כשהיא נתמכת בתצהיר בחתימת הנתבעת 3. בסעיף 5 לתצהיר טענה המבקשת 3 כי סכום החוב נכלל בתביעה אחרת שהוגשה ומספרה 8821-01-10. בסעיף 7 לתצהיר טענה המבקשת 3 כי בידי המשיב בטחונות בהיקף העולה במידה רבה על סכום החוב: ערבות מדינה בסך 600,000 ₪, ציוד ממושכן אשר שוויו למעלה מ – 500,000 ₪ וכן שטרות מעותדים לניכיון וכי המשיב איננו זכאי לפעול במקביל למימוש הביטחונות ובד בבד לתבוע את סכום החוב בהליך זה.

בתאריך 28.4.10 התייצבו הצדדים לדיון והמבקש 2 הסביר כי ההליך דנן הינו אחד בסדרה של מספר הליכים וכי הוא מבקש ליתן לו אפשרות לצרף תצהיר חדש אשר יתמוך בבקשת רשות להתגונן מכיוון שהוא זה אשר היה מעורה במכלול החשבונות. על אף שהדברים לא נרשמו בפרוטוקול הדיון, ביקש המבקש 2 להעלות טענה חדשה ושונה כי בהליך זה באופן ספציפי לא היה מקום להעמדת החוב לפירעון. על אף התנגדות המשיב ניתנה האפשרות לתקן את בקשת הרשות להתגונן והתיק נקבע לדיון נוסף במעמד הצדדים.

בתאריך 24.5.10 הוגשה בקשה מטעם הנתבעים בזו הלשון:

"המבקשים מודיעים לכב' ביהמ"ש כי הינם מסכימים לפסיקה המבוססת על הממצאים אשר הונחו בפניו עד כה.

נגד המבקשים תלויים תיקי תביעה בהוצל"פ בערכים כספיים גבוהים מאוד.

למבקשים אין את האמצעים ואת היכולת המתאימה להתדיין בנושא ואת סעדם יאלצו לקבל במסגרת כוללנית יותר בביהמ"ש המחוזי במסגרת הליך פש"ר ".

המשיב מסר את תגובתו בו ביום כדלקמן:

"קיבלנו במשרדנו הודעה אשר נשלחה בשם הנתבעים. דאגתי כי היא תסרק ואף אנו מסכימים למתן החלטה על סמך הנתונים שבתיק ביהמ"ש. למעשה הנתבעים ויתרו על בקשתם להגשת תצהיר בחתימת גלעד אסולין כפי שנתבקש במסגרת הדיון מיום 28.4.10 וכו' ".

אכן כנגד המבקשים התנהלו מספר הליכים:

בתיק 1762-01-10 הוגשה תביעה מטעם בנק איגוד נגד המבקשים בסכומים שונים שבין 159,060 ₪ לבין 184,371 ₪ (כל אחד לפי עניינו). לאחר שהוגשה בקשת רשות להתגונן ניתן בסופו של יום פסק דין בהסכמה.

בתיק 6898-01-10 הוגשה תביעה של המשיב כנגד המבקשת 3 דנן לתשלום 283,418 ₪. בקשת רשות להתגונן נדחתה וניתן פסק דין בסכום יתרה עדכנית לאחר מימוש משכונות.

בתיק 8821-01-10, הוא התיק לגביו טענה המבקשת 3 כי החוב הנתבע שם כולל את התביעה דנן, הוגשה תביעת המשיב ע"ס 1,185,236 ₪ בגין חוב בחשבון שונה מן החשבון נשוא התיק דנן. ניתן פסק דין בהעדר הגנה והוגשה בקשה לביטולו באותן טענות במדויק אשר הועלו בבקשה דנן. בסופו של יום חזרו בהם המבקשים למעשה מבקשת רשות להתגונן וניתן פסק דין בהסכמה, לגבי החברה ע"ס 942,427 ₪ בצירוף ריבית, הוצאות ושכ"ט ולגבי המבקשים 2 ו – 3 במחצית הסכום.

מתברר כי המבקשת 3 אשר תצהירה תמך בבקשת הרשות להתגונן באותו הנוסח הן בתיק זה והן בתיק 8821-01-10, איננה מסוגלת להתייצב מאחורי טענות ההגנה אשר העלתה, טענות שהועלו ונזנחו בתיק האחר. בנסיבות אלה ומשניתנה החלטה המאפשרת למבקש 2 לתקן הבקשה ולהעלות את טענותיו החדשות בתצהיר והוא לא עשה כן, הרי אין ערך לתצהיר התומך בבקשה דנן כפי שציינתי בהחלטה מיום 28.4.10.

לפיכך הבקשה נדחית והמשיב יהיה רשאי ליטול פסק דין לפי העתירה שבכתב התביעה.

יוגש נוסח פורמאלי של פסק דין לחתימה.

הוצאות ושכר טרחה ייפסקו במסגרת פסק הדין.

מזכירות ביהמ"ש תשלח ההחלטה לצדדים.